אפשר להאמין לרופאים?

אבינעם רכס הוא פרופ' בדימוס לנוירולוגיה ב"הדסה" ויו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית בישראל. במאמרו בהארץ האם רופאים מתנגדי חיסונים זכאים לחופש ביטוי? הוא שואל האם יש לפגוע בזכות לחופש ביטוי כדי להגן על הציבור מפני שוחרי רעתו – הרופאים שמתנגדים לתכנית החיסונים הרשמית ובנוסף לכל הם גם הומיאופטים. אבוי! עד כדי כך מסוכנת מגפת "החצבת האלימה" המשתוללת בארץ שיש להגביל בשלה את חופש הביטוי של אזרחים ואת זכויות החולה של הילדים.

"מחנה המתנגדים מפיץ ברשתות החברתיות את דעותיו ללא כל מעצור, והתוצאה הבלתי נמנעת היא שמספרם של אלה שאינם מתחסנים עולה, חסינות העדר יורדת ואנו עדים להתפרצויות חמורות של מחלות מידבקות, ובראשן החצבת האלימה." מתלונן הפרופסור הנכבד.

מחנה המתנגדים מפיץ את דעותיו ללו כל מעצור. ומחנה המחייבים לא מפיץ את דעותיו ללא מעצור?

למה שהציבור התמים יאמין לחסרי המעצורים הללו? האם הם מקללים? משפילים? בזים? כופים את דעתם?

למה שאתם, ציבור הרופאים  הנאמן למשרד הבריאות, לא תפיצו בעצמכם ללא כל מעצורים את המידע שיש לכם בנושא החיסונים? למה שלא תספרו על סמך מה את מבססים את דעתכם שוחרת הטוב באופן  ענייני רהוט, לא מתנשא? למה שלא תסתרו באופן ענייני "הפצת מידע שקרי ומטעה על נזקי החיסונים הפוגעים בבריאות הציבור"?

ומכיוון אחר –

האם חשבתם פעם לסמוך על הציבור, להאמין לתבונתו? האם שיתפתם את הציבור בידע העצום והמבוסס מחקרית שמצטבר בידיכם לריפוי מחלות למשל? או שנראה לכם שאדם מן הישוב, חסר השכלה המדעית, לא ניחן ביכולות לריפוי ושמירה על בריאותו?האם עלה אי פעם בדעתכם הרעיון שהורים רוצים את הטוב בעבור ילדיהם? שאתם וההורים נמצאים באותו הצד של המתרס, שניכם רוצים בטובתם ובבריאותם השלמה של ילדים?

בהמשך המאמר, מספר רכס כיצד הפכה ההומיופאטיה המהווה בשבילו סדין אדום, מקובלת על ידי ההסתדרות הרפואית האמריקאית:

"אם כך, כיצד זכתה שיטת הטיפול הזו למעמד של גישה מקובלת? בשנת 1903 הזמינה ההסתדרות הרפואית האמריקאית (AMA) את המרפאים ההומיאופתיים להצטרף לשורותיה. זה נעשה מסיבה פוליטית בלבד: איחוד כוחות נגד הרפואה האוסתיאופטית, שבה ראתה ה-AMA אויב גדול יותר."

מה אתה רוצה להוכיח בסיפור הזה?

שההסתדרות הרפואית בארה"ב מונעת משיקולים פוליטיים, ולא משיקולי מדע טהור?

שההסתדרות הרפואית האמריקאית מפחדת ממעמד הבכורה שלה בטיפול בבריאות הציבור עד כדי כך ששיטה קיקיונית כמו אוסטיאופתיה דוחפת אות לחבק שיטה קיקיונית לא פחות – הומיאופטיה?

שהציבור מטומטם ומאמין לכל דבר שמספרים לו?

שאנשי ההסתדרות הרפואית האמריקאית יודעים טוב יותר מה טוב לציבור?

שמותר לשקר כדי להסית את דעת הקהל למקום הרצוי להסתדרות הרפואית?

ואת מי הוא משרת, הגוף הזה, לא הבנתי. את טובת הציבור? את הדיסיפלינה המדעית? את מערכת הרפואה המודרנית?

למה שאני, אזרחית תמימה, חסרת השכלה מדעית, אאמין לדעתך הנחרצת על חיסונים, כל כך נחרצת עד שאתה מוכן לפגוע בזכויות יסוד של חברה דמוקרטית – בחופש הדיבור של אנשים מסויימים ובזכויות החולה.

איך אני יודעת שדעתךהנחרצת עכשיו איננה מונעת משיקולים פוליטיים, אם אתה מספר לי שבעבר ההסתדרות הרפואית האמריקאית כבר נהגה באופן לא ישר והעדיפה שיקולים פוליטיים על אמת מדעית?

ובכלל, מה המשמעות של שיקולים פוליטיים בנושאי בריאות? איזה כוח הפוליטיקה של עולם הרפואה באה לשרת? את טובת הציבור? את טובתם של הרופאים? של חברות התרופות?

ובכן, פרופסור יקר, אמנם תמימה אני, ואמנם חסרת השכלה מדעית, אבל עיניים בראשי, ושכל ישר בקודקודי.

אני לא מאמינה לך. אם שקרת (לא אתה באופן אישי) בעבר, מי ערב לי שאינך משקר היום?

כדי לברר את סוגית החיסונים, אני לא ממשיכה להסתמך עליך ועל ידידך. אני לוקחת אחריות על בריאותי ובריאות ילדי, מפעילה את ההגיון שלי ואת התבונה שלי ,ונסמכת על נסיון חיי ותפיסת עולמי. כן, תתפלא. יש לי נסיון חיים, יש לי תפיסת עולם, אני רוצה בטובת ילדי ונכדי, ותתפלא גם בטובת אחרים החיים סביבי. אולי נסיון חיי אחר מנסיון חייך. סביר להניח שתפיסת עולמי רחוקה אלפי מילין מתפיסת עולמך, אבל, גם אם נסיון חייך ותפיסת עולמך קרובים לאמת המוחלטת (ומי מחזיק באמת?) יותר מאשר אלו שלי – אתה לא יכול לחיות את חיי. זאת אחריותי המלאה והבלעדית לחיות את חיי, להתמודד עם האתגרים שמביאים לי החיים, לבחור את האתגרים שביכולתי לבחור, ובסופם, להפגש עם המוות שאולי הוא אפילו עוד יותר פרטי מאשר החיים.

 

מחשבה אחת על “אפשר להאמין לרופאים?

  1. מענין על איזה "מדע" מסתמך פרופ' אבינעם רכס, שהרי הוא יודע שהמדע נשלט על ידי חברות התרופות.
    במילים אלו מסיים פרופ' רכס את מאמרו, "רמאות מקצועית", אשר פורסם בעיתון "הארץ" בשנת 2009:

    "יש לקוות כי תיפתח במחקר הרפואי תקופה חדשה נטולת פניות, תקופה של שקיפות ויושר, כפי שהיה המצב עד לפני עשרים שנה, קודם שהכסף הגדול של תעשיית התרופות קנה את היושר האקדמי. "

    המאמר המלא:

    https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1278161

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s