א.
למה ציצית?
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת,
וּרְאִיתֶם אֹתוֹ –
וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְהוָה
וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,
וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם,
אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. (במדבר טו לט)*
זהו השער שמזמין אותי להכנס לעומקה של הפרשה.
להמשיך לקרואאמנם היום הוא הזמן לקרוא את פרשת תזריע-מצורע, אבל אלה פרשות קשות בשבילי. אפשר אולי ללמוד מהן ולהבין וכו' אבל בפרשה הקודמת יש משהו שיותר מדבר אלי. וחירות זו שאני לקוחת לעצמי מתקשרת לדברים שאומר בהמשך.
אחרי שבעת הימים שבהם מקדש אהרון את בניו לתפקידי הכהונה, מתחילה פרשת "שמיני". ביום השמיני מתחילה "ההצגה" הגדולה – טקס הקרבת הקורבן באוהל מועד, טקס גדול ורב רושם בהשתתפותו הפעילה של אלוהים בכבודו ובעצמו – וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם. (ויקרא ט' כד').
בפרשת חיי שרה המתחילה עם מותה של שרה, נרשם עוד פרק בהתערות של אברהם וצאצאיו בארץ. הוא קונה חלקת קבר לאישתו ומיעד אותה לקבר כל מתיו. הוא מתכוון להשתקע.
סיפורו של אברם לא מתחיל בפרשת לך-לך. הוא מתחיל בסיומה של פרשת נוח רבת העלילות והסיפורים הסימבוליים הגדולים. אחרי רשימה לא נגמרת של שמות: וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-שָׁלַח. וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-עֵבֶר (בראשית יא יב-יד), מתחיל סיפור קטן של משפחה אחת, ממש בהמשך לרשימה – אפילו פסיק אין ביניהם.
פרשה מוזרה הפרשה הזאת. לא לגמרי ברור לי מי פה הגיבור ועל מה הסיפור. יש בה כל מיני דמויות שרוצות כל מיני דברים אחת מהשניה, ואיכשהו משהו לא עובד. בלק ובלעם, בלעם ואלוהים, בלעם והאתון. משהו פה לא ברור. נראה שאף אחד מהגיבורים לא מקבל מענה, לא יוצא טוב מהפרשה הזאת. ולסיום גם עם ישראל שהיה לכל אורך הפרשה איזה גיבור משנה, ואפילו הוא יוצא טוב על פי ברכותיו של בלעם, יוצא רע מהפרשה. להמשיך לקרוא
באופן אישי 