נולדתי בקיבוץ. דור שלישי. סבא וסבתא שלי היו חלק מהדור שעיצב את צורת החיים המהפכנית הזו.
את חדשי חיי הראשונים ביליתי בבית התינוקות, לאחר מכן עברתי לפעוטון, והמשכתי במסלול הרגיל – גן, בית ספר יסודי, תיכון…
כשסבא וסבתא שלי עלו לארץ ואיתם הרעיונות הסוציאליסטיים הגדולים בדבר שוויון בין בני האדם, הם האמינו בכל ליבם שיוכלו לעצב בארץ ישראל אדם חדש. המשפחה נתפסה בעיניהם כמעוז החברה המעמדית וכמקור לכל חוליי האדם, לפי מיטב המסורת הפסיכולוגית.
אותה חבורת צעירים שעזבו את משפחותיהם ונערו מעצמם את המסורת, האמינה שאם יפנו לחינוך ילדיהם את מיטב האנשים וישקיעו בכך את מיטב מאמציהם החומריים והרוחניים יוכלו לעצב אדם חדש אשר יחיה בשלום עם האידיאלים שלהם.
באופן אישי 