השראה: דאגה

כמה שאני מודאגת, אמרה בליבה קלמנטין, נשענת על אדן החלון. הגן השתזף בשמש.

אינני יודעת היכן נואל, ז'ואל וסיטרואן. בשעה זו אולי נפלו לתןך הבאר או אכלו פירות מורעלים, או חטפו חץ בעין אם איזה ילד משחק ברובה חיצים, נדבקו בשחפת אם איזה חידק של קוך נעמד בדרכם, או איבדו את הכרתם מכיוון ששאפו את ניחוחם של פרחים בשומים מדי, או נעקצו בידי עקרב, שהביא עימו סבו של אחד מילדי הכפר, חוקר טבע מהולל ששב לא מכבר ממדינת העקרבים, הידרדרו מעץ, או השתעשעו במים וטבעו, רצו מהר מידי ושברו רגל, ירדו בצוק ומעדו וריסקו את מיפרקתם, נשרטו בחוט תיל ישן ולקו בצפדת:

להמשיך לקרוא

השראה: על רגשות וצרכים 5

נוּוַט היה נער אסיקמוסי בנו של יקוט ציד הדובים הגדול בכל בני שבטו. פעם אחת לאחר שנלחמו צידי השבט נגד הדב הלבן והרגוהו מצאו את נווט מתחבא באוהל עם התינוקות.

וכך כתוב:

ואולם על פי האמת לא גינה (אביו) את נווט על כך,- וגם יתר הציידים לא גינוהו.
הם חשבו כי אולי הרוח השומר על הנער, הוא ה"טונגק", אשר לפי אמונתם הוא משגיח עליו מיום הוולדו, רוח זה הוא אשר נבהל והניע את הנער לנוס מפני הדב – ואם כן מובן מאליו כי אין זו אשמתו של נווט. אולי הטונגק שלו הוא רוח של ארנבת לבנה, אשר דרכה לברוח מפני כל. ואם כן הדבר צר להם מאד על נווט, אם כי גם בזו לו בלבם; כי מה היא התועלת אשר יוכל נער זה להביא לשבטו, אם הרוח השומר עליו הוא בעל לב חרד עד כדי כך, שלא יתן לו לעסוק בציד ולעבוד עבודה הראויה לאיש?

להמשיך לקרוא