על בריאות העם

אז יום העיון התבטל.
זאת השיטה – להתיש, לייאש. מי שהכוח בידו יכול להמשיך ולהמשיך, יכול להתעלם מהעובדות, להתעלם מהאנשים, מצורכיהם, מזכויותיהם, יכול להתעלם מעקרונות מוסר שכביכול לא חלים על מי שהכוח בידו.

אנשים מן השורה, שצריכים להמשיך לחיות, להתפרנס, לשלם חשבונות ולקנות אוכל, חושבים פעמיים על מה להילחם.

זה לא יהיה פוסט נחמד. אני כועסת, אני זועמת, אני מיואשת. תתכוננו.

מה שקורה עכשיו התחיל כבר מזמן. ולא, אני לא בתיאוריות קונספירציה, אני לא מבינה בקונספירציות. מסיבה כלשהי "בריאות העם" מעסיקה אותי שנים רבות. ובעיקר סוגיית האחריות והחירות בתוך שאלת הבריאות. והאחריות והחירות כבר שנים נלקחות מהעם במסווה של קידמה/ רצון טוב/ השקפת עולם עיוורת לגמרי לשלמות האדם/ כוח. וזה ממש לא מקרה שהמשבר הנוכחי מוצג כמשבר הריאותי.

אני לא רוצה לומר שהיתה כאן כוונת מכוון כי הלא הרופאים, אנשי בריאות הציבור – כולם אנשים שרוצים לעזור לבני אדם; אבל בשם הרצון הזה נעשים פשעים של ממש נגד האדם היחיד ונגד הציבור, באמצעות עמדות רפואיות שעוד ועוד שומטות את היכולת של האדם לקחת אחריות על בריאותו ומכך על חייו.(זה ניכר גם בחינוך כמובן, ואפשר לראות איך בית הספר מכוון לפגיעה באוטונומיה וביכולת של האדם להחליט החלטות ריבוניות על חייו, אחרי 12 שנים שבהן לא ניתנה לו אפשרות לתרגל את זה כשהוא עדיין מוגן כילד על ידי הוריו וקהילתו. אז אפשר לדבר על החינוך, אבל משום מה החינוך כרגע לא נמצא על הכוונת, ובשם בריאות העם אפשר להשליט משטר כפייה הרבה יותר ביעילות).

עמדה זו – שהרופא יודע ועל האדם הרוצה בטובת חייו לציית למוצא פיו של הרופא, היא לחם חוקה של הרפואה המערבית. וזה לא התחיל מהיום, כשבמשבר הקורונה לא נאמרה על ידי הרשויות מילה אחת, מילה אחת, על בריאותו השלמה של האדם, על הצרכים הבריאותיים שלו במזון מיטיב, בתנועה, בשהייה באוויר הצח, בחברה מיטיבה – אלא רק על ריחוק חברתי, עטיית מסכות ופחד מנדבקים חדשים. כי אתם הנגועים, הנבערים, חסרי האונים, ואנחנו ברוב חוכמתנו נציל אותכם מניוול חייכם.

לפני יותר מעשר שנים כבר התנהלו השיחות הללו ב"באופן טבעי", וכבר אז הציגו הרופאים בשיחות הללו את העמדה המתנשאת על הורי הילדים שלא יודעים כמוהם את הסכנות, כאילו יש מי שחיי הילד יקרים לו יותר מאשר להורים; את האחריות שהם לקחו על חיי ילדים של אחרים רק במקרה שנדמה היה להם שהם יכולים להציל את הילד, אבל במקרה שגם הם לא יכלו להציל את הילד הם הודו בכוחו של הגורל; את העמדה המתנשאת שהם לא יכולים להשתתף בשיחה על חיסונים מבלי שיהיה ברור שהם המוסמכים לדבר בשם האמת משום שהם רופאים והם למדו שבע שנים, ואילו אנחנו, פשוטי העם, מה אנחנו כבר יכולים להבין בחיים האלה…

כבר לפני יותר מעשר שנים, הרבה יותר מעשר, התייחסו לנשים בחדר לידה כאל חסרות אונים, שהמדע, הטכנולוגיה והרופא יצילו אותן מאוזלת ידו של הטבע האכזר; כבר שנים שכופים על אנשים טיפולים רפואיים בשם הידע והקידמה, למרות שכל רופא מכיר את המקרים שבהם הטיפול המהולל להצלת האדם מגורלו גרם ליותר נזק מתועלת. כבר שנים משקרים ביודעין ושלא ביודעין, מעלימים מידע, עושים מניפולציות במידע, כי הרופאים החכמים יודעים טוב יותר מה טוב לכם פשוטי העם.

אני מנחשת מה עולה עכשיו בדעתכם: טוב, אורנה המסכנה, בטח היו לה חוויות לא טובות עם רופאים, יש לה טראומה, בגלל זה היא מדברת בכזאת קיצוניות, בדרך כלל היא דווקא מנומסת…

אז דעו לכם – אין לי חוויות קשות עם רופאים, כל כך מעט נתקלתי בהם, בוודאי שבשנים האחרונות, כי אני אחראית לבריאותי, אני לומדת אותה, מתנסה, מסיקה מסקנות, מחברת נקודות, מתייעצת עם מי שלא לוקח עלי בעלות, בעיקר עם אמהות למען האמת, כי אין כמו אמהות שרוצות בבריאות ילדיהן לאיסוף מידע יקר ערך באשר לבריאות האדם. ואם אדרש לעצתו של רופא, זה יהיה ברור שדעתו תישמע בתור יועץ ולא בתור בר-סמכא לחיי.

או תגידו – למה את מדברת ככה בהכללה. באמת יש אנשים טובים במערכת. אולי הם בסך הכל דואגים לך או אפילו דואגים ללחם לילדים שלהם. נכון. הם כנראה דואגים ללחם לילדים שלהם או לטיול הבא שלהם לחו"ל שעכשיו גם הם כבר לא יכולים להגשים. אולי הם אפילו ממש מאמינים במה שהם אומרים למטופלים שלהם, אבל לשם כך הם צריכים לעצום עיניים ולאטום אוזניים ולסתום את האף, אחרת איך אפשר להסביר את ההתעלמות שלהם ממצב הבריאות ההולך ומתדרדר של הציבור למרות ההתקדמות המרהיבה של "הרפואה". איך הם יכולים להסביר את המגפות של מחלות הלב, הסכרת, מחלות אוטואימוניות ועוד מחלות שגיל החולים בהם הולך ויורד, הולך ויורד?

תגידו, למה ככה, למה במילים כל כך קיצוניות…

כי עכשיו זה זמן למילים קיצוניות, כי המתקפה של חברות התרופות, שקנו את התקשורת ואת הממשלות, המתקפה שלהן על בריאות האדם היא חסרת תקדים. אין דרך לומר זאת במילים יפות. כל מי שמאמין בתעשיית התרופות ולא מוכן ללמוד, לקרוא, לשמוע, להקשיב למה שמתרחש במציאות הוא בעל ברית של השטן. גם אם זה למען הקריירה שלו או למען הלחם לילדיו.

יום-העיון היה אמור לתמוך במי שרוצה לקחת אחריות על חייו, בתקופה שעמדה כזאת הופכת להיות רדיקלית עד לא לגיטימית – אנשים שלא הולכים עם טלפונים ניידים כדי לחמוק ממעקב מואשמים בחוסר סולידריות עם החלשים בחברה, כפיית טיפולים רפואיים מקבלת את תמיכת בתי המשפט וכפיית חיסונים היא משאת נפש של רבים.

מזכירה לכם ולי לדבוק באחריות האישית שלנו לחיינו ולחיי יקירינו, ללמוד לסמוך על עצמנו, ללמוד לבטוח בחיים, בפלא הזה שהיומרה לשלוט בו היא כפירה איומה. לקחת בערבון מוגבל את הרעיון שהמדינה רוצה בטובת אזרחיה, שהרופא רוצה בטובת חוליו, לא כדי להיאבק ברופאים אלא כדי לשמור על עצמכם וגם עליהם, להסיר מעליהם את האחריות המדומה שהם לקחו על עצמם ועכשיו הם חוזים בפשיטת הרגל המסוכנת של רעיונותיהם (וכמובן מטילים את האחריות על הציבור בכשלונם לנצח וירוס – הם באמת חושבים שאנשים יכולים להעלים וירוסים? או שהם בעצם רוצים להרוויח הון מרעיון העיוווים הזה?)

אל תרגיעו אותי בבקשה, אל תראו לי שלאמת פנים רבות, אל תגנו על טובי בנינו הרופאים מאורנה הזועמת. אם זאת נראית לכם השתלחות חסרת רסן, המשיכו הלאה. סמכו על הרוצים בטובתכם, הדואגים לחייכם, היודעים טוב יותר מכם מה אתם רוצים וצריכים. על מי שיעשו בשבילכם את העבודה, על כדורי הקסם שיורידו כולסטרול, יאזנו לחץ דם, ידללו את הדם, ירגיעו את החרדה, על החיסונים שישמרו עליכם מפני מחלות מטילות אימה.

ואם הדברים הללו מעוררים בתוככם איזו תנועה או רמז לתנועה, הקשיבו פנימה. מה אתם מוצאים שם? הרבה אנשים כבר התעוררו להבין את תרמית הענק של חברות התרופות ושלוחיהן שמתרחשת כבר עשרות שנים. יש הרבה ידע, הרבה מידע ודרכים ואמצעים לבריאות טובה. ותודה לאל בינתיים הדברים נגישים.

צאו ללמוד את בריאותכם, את בריאות ילדיכם ויקיריכם,

צאו ללמוד את חייכם. בסקרנות, באומץ, בראש פתוח ובנפש חפצה.

מובטח לכם מסע מרתק וחיים מלאים.