לחלוק בזוגיות: דברי על עצמך

(חלק ראשון)

היא חזרה הביתה מיום ארוך וקשה. בזמן הלימודים חיכתה לרגע שתפגוש אותו כדי לחלוק איתו את מאורעות היום. הוא כבר היה בבית כשחזרה והיא לא הצליחה לעצור את הדמעות. מיד התחילה לספר מה שקרה. היא סיפרה וסיפרה וסיפרה והוא הציע לה הצעות: היית צריכה לעשות ככה…. אם היית אומרת ככה… כשאני הייתי בסיטואציה כזאת זה מה שנהגתי לעשות…

אחרי זמן מה היא נרגעה קצת. אבל לא באמת הרגישה הקלה. היה איזה טעם תפל לכל האירוע הזה. ההצעות שלו לא עזרו לה. מה הוא חושב, שהיא לא חשבה על זה בעצמה? זה לא מה שהיא היתה צריכה, את העצות שלו, והיא כבר ידעה מה הולך לקרות. בעוד זמן מה הוא ירצה לחלוק איתה את הקושי שלו. הוא יספר לה שקשה לו להקשיב לה, שכל הזמן קשה לה, שכבר אין לו כוח לפתור לה את הבעיות. ובכלל הוא מתלבט… "האם היא האחת"? והיא יודעת שהדבר הראשון שתרצה לומר לו זה "אוקי, אז לא חייבים. אני הולכת…" הוא ירגיש שהיא נסגרת וישאל: אז את לא רוצה שאחלוק איתך את מה שאני מרגיש? והיא תגיד כן בטח שאני רוצה אבל בעצם לא תדע מה לעשות אם המידע הזה שהוא "שופך" עליה – שהיא עושה עניין מכל דבר קטן, ושהיא לא מתמודדת עם קשיים, ובכלל מה היא חושבת שהחיים זה פיקניק? ואז יהיו כמה שעות או ימים מתוחים והיא תהיה מבולבלת, לא תדע מה לספר ואיך לספר והאם לספר… ובאיזשהו זמן זה יעבור והם יתקרבו מחדש אבל היא כבר יודעת שהפעם הבאה לא כל כך רחוקה…

מה זה אומר לחלוק את החוויות היא תשאל אותי כשנפגש? האם צריך לוותר על זה ודי. אם אני צריכה לפתור את הבעיות שלי ביני לבין עצמי, אז מה זה אומר כל העניין הזה של זוגיות, בשביל מה בעצם אנחנו ביחד?

– אז בואי נתבונן במה שקרה, נשים לב לפרטים הכי קטנים של הסיפור…
– אוקי
– כשסיפרת את הסיפור הראשון, את מה שקרה בלימודים, מה בדיוק סיפרת?
– סיפרתי את מה שקרה.
– מה זה מה שקרה? סיפרת את רצף האירועים?
– כן. ומה עוד אמרת?
– מה זאת אומרת מה עוד אמרתי? סיפרתי את מה שקרה.
– אשאל אחרת: על מי דיברת?
– דיברתי על החברה שלי כי היא התנהגה ממש לא בסדר.
– אז היו לך כל מיני רעיונות איך היא היתה צריכה להתנהג?
– כן. היא כל פעם עושה את זה וזה משגע אותי…

נקודה ראשונה למחשבה:
לדיבור יש כוח. לאירגון האירועים, לזהוי החוויות, להגדרת הקושי בתוך הסיטואציה תוך כדי דיבור, יש כוח לחולל תפנית. אחרי שהמידע מתארגן מחדש בתוך שיחה נוצר פתח לדרך אחרת, לאפשרות שבכלל לא נראתה קודם.
אבל, כל זה לא יכול לקרות כשאנחנו מדברים על מישהו אחר. אי אפשר לשנות התנהגות של מישהו אחר, אי אפשר להחליט בשביל מישהו אחר איזה צעדים הוא ינקוט. דיבור בגוף שלישי (עליו, עליה, עליהם…) לא מחולל תפנית. בכל פעם שאנחנו מדברים על מישהו אחר אנחנו נתקעים בתוך מעגל סגור.

הצעה ראשונה:
דברי על עצמך. כן, צריך לספר מה היה, את השתלשלות האירועים, נקי ככל האפשר מהערכות, רעיונות או ביקורת. אחרי שמסגרת האירועים ברורה – דברי על עצמך. איך את הרגשת כשזה קרה, מה את מבינה על עצמך, איפה לך קשה, מה את רוצה, מה את צריכה. החברה היא לא נושא השיחה, את נושא השיחה. שימי את עצמך במרכז, לא את החברה. לעיתים, רק מתוך הדברים שאת אומרת תהיה לך תובנה חדשה לגבי האירוע, או אולי אפילו רעיון לפעולה שאת רוצה לנקוט.

חלק שני – לחלוק בזוגיות: הערכה עצמית

חלק שלישי – לחלוק בזוגיות: בקשה

מחשבה אחת על “לחלוק בזוגיות: דברי על עצמך

  1. פינגבק: לחלוק בזוגיות: הערכה עצמית | באופן אישי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s