הנהגה

תמונה א
אמא הולכת. הולכת בדרך. בנה בן הארבע הולך איתה. היא מודעת ליעדה ומתקדמת אליו על פי יכולותיה. הקצב בו היא הולכת אינו מתאים לבנה. היא הולכת מהר מדי. משך ההליכה ארוך מידי, אינו מאפשר לבנה לנוח כדי לאסוף כוחות. הדרך שהיא בוחרת סלולה וחסרת אתגרים. את בנה בן הארבע היא משעממת.
בנה מביע את מורת רוחו: אמא, אני עייף, אמא משעמם לי…
הוא נשרך מאחוריה, מילל, כועס… נעצר ולא מוכן להמשיך: קחי אותי על הידיים. לא רוצה ללכת…

תמונה ב
אמא הולכת. הולכת בדרך. בנה בן הארבע הולך איתה. היא מודעת ליעדה ומתקדמת על פי יכולותיה ועל פי צרכיו של בנה. מאטה את הקצב כדי להתאימו לקצב של בנה. עוצרת איתו כשהוא מגלה קן נמלים בצד הדרך. מריחה ביחד איתו פרח. נותנת לו יד כשהוא רוצה ללכת על סף המדרכה. עוזרת לו לסחוב את קליפות העצים שאסף בדרך. יושבת ביחד איתו לנוח על ספסל כשהוא כבר עייף… ולאח שהחליפו כוח הם ממשיכים ללכת.
כל אותו הזמן היא זוכרת להיכן היא הולכת. זוכרת את יעדה, ומתקדמת לעברו בסבלנות. בנה, מעט מאחור, הולך איתה.

***

להראות את הדרך – זהו התפקיד של הורים
הם גבוהים יותר, רואים רחוק יותר. הם בעלי ידע, חכמה ונסיון.
הם יכולים להנהיג את בני המשפחה, את הילדים, בדרך לבגרות.
ולא רק שהם יכולים, הם חייבים. הילדים לא יכולים לדעת את הדרך. הם נמוכים מדי, לא רואים מספיק רחוק. אי אפשר להטיל עליהם את כובד האחריות הזאת בלא שיש בידם את הכלים הנחוצים לכך.
ילדים שלא חווים את הנהגת הוריהם גדלים עם חוסר כואב. כמו שהחוסר באהבה ובקבלה כואב, כך גם החוסר במנהיגות.

ועלינו ההורים להתמסר לתפקיד זה באהבה ולזקק לעצמינו מבין כל האפשרויות את דרך המנהיגות המתאימה לנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s