השראה: מלץ – אהבה

בבוקר, עם הדמדומים, היתה אסתר'ל יוצאת מהמיטה, מחליקה מעליה את כותנתה על הרצפה ונשארת עומדת לבנה, חמה, באמצע החדר, מתמתחת וחולצת את עצמותיה… היה מאיר רועד מאהבה גדושה לגוף היקר הזה.

מתוך: "חתחתים בדרך" – ברית, מאת: דוד מלץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s